להרגיש שייך

אחד הדברים המופלאים ביותר בעולמינו הוא כי מבלי משים כל מה שאנו עושים, חושבים, מרגישים ועוסקים בו קשור באנשים, בבני אדם. מאז שחר הינקות עת מגיע עולל צעיר לעולם הדבר הראשון אותו הוא עושה זה יוצר קשר עם הזולת. הדבר כל כך חיוני ואינסטנקטיבי עד שלא ניתן לדמיין זאת אחרת.
מתוך מכלול הצרכים של האדם דומה שהצורך המשמעותי ביותר להתפתחות פיזית ונפשית בריאה הוא הצורך בתחושת שייכות.
מהי שייכות? כולנו שייכים ברמה זו או אחרת למשפחה, לכיתה, או לצוות בעבודה, אלו הן עובדות אובייקטיביות. אך האם העובדה שאני שייך למשפחה אומרת שאני גם מרגיש שייך בתוכה? לא בהכרח.
תחושת השייכות מקורה הוא בחוויה הסובייקטיבית של האדם. זוהי אותה חוויה שגורמת לי לחוש לא רק שייך אלא משמעותי, בעל ערך ומקום, אהוב נחוץ ויכול. תחושה זו לרוב תלויה קשר ישיר ביכולת של אדם לחוות זאת ברמה הסובייקטיבית כלומר עלי להרגיש ככה ולא לדעת שזה ככה.
עבור ילד ומתבגר הצורך להיות שייך ולחוש כך משולה לצמח המשווע למים בשביל לגדול, אוויר לנשימה בשביל לחיות. ילד שחווה חוסר בחווית השייכות כאילו מרגיש שערכו מופחת, כי הוא אינו מסוגל ודימויו העצמי כשל בשל זאת.
התינוק האנושי גדל ומתפתח בזכות החום שמקבל מאמו, והעידוד שזוכה לו על כל פעולה שעושה אם כשזחל או אם כי התיישב. העידוד שמקבל מסביבתו מגבש אצלו את התחושה כי הוא אינו לבד וכי יש מי שרוצה בטובתו והללו דוחפים אותו להישגים נוספים.
ילדים זקוקים לאותה חוויה מעודדת ומפרגנת בכדי שיחושו בעלי ערך ועניין, אנו חיים במספר מעגלי חיים מרכזיים ובכול אחד מהמעגלים הללו בין אם זה המשפחה, העבודה ( לימודים) או החברה נוכל לתפקד ולהגשים עצמינו רק אם חווית השייכות שלנו חיובית וטובה.
כיצד מנכיחים את חווית השייכות אצל ילדים?
עידוד- " כאשר אני מצליח שמחו איתי , כאשר אני נכשל עודדו אותי" העידוד הוא הכוח המניע את הילד להאמין כי הוא מסוגל ובעל יכולת. ילד מעודד יודע כי גם אם כשל זה זמני ושווה לנסות שוב, העידוד הוא ערובה לאופטימיות, אומץ לב וחווית אמונה בעצמי. תחושת עידוד מסייעת לילד להוציא מעצמו כמה שיותר החוצה ללא חשש.
נתינה ( עזרה) – בדרך כלל אנו נוטים לחשוב על מה הילד צריך לקבל ופחות במה יכול לעזור ולסייע, כאשר מתאפשרת לילד ההזדמנות להעניק מעצמו למען האחר גדל הדימוי העצמי והחברתי שלו, ילד מסייע יזכה גם לעידוד ובמקביל גם יחוש כי הסביבה זקוקה לו בשל העובדה כי הוא תורם, ומכאן תחושת השייכות שלו תצמח.
אוירה משפחתית- ככול שהמשפחה מקדשת את המשפחתיות ואת הפריטים בתוכה כך לצד המקום האובייקטיבי השמור לכול אחד מבני הבית, מסתמנת החוויה הסובייקטיבית של האינדיווידואל במשפחה. ארוחת שישי, משחק משותף, בילוי קבוע וכדומה מייצרים אוירה נוחה ובטוחה לבני הבית ומגדילה את החוויה של הביחד הכול כך חשובה בכדי שתהיה חוויה של שייכות.
בכדי להשריש את תחושת השייכות בליבו של ילד עלינו לדאוג כי יחווה עצמו כמעודד ופנוי ליחסים עם הזולת. ההתפתחות החברתית שלו תלויה במידה ובאופן שהוא פנוי לקראתה ובכדי שיהיה פנוי עליו לחוות עצמו כאהוב , מוערך ובעל תחושת מסוגלות עצמית.

אודות הכותב:

רועי אזולאי - מנחה הורים ומשפחה
מומחה לגיל ההתבגרות
מנהל פנימייה למתבגרים בסיכון